פריז עיר האורות חלק ב'

אז היום כבר יום ראשון וה-כ-ל סגור בפריז ומה שלא סגור פשוט לוקה בחסר:
ניכנסנו ל5 סופרמקטים חיפשנו מברשת שיניים, קרם הגנה ומגבונים לחים. בכל אחד היה חסר משהו אחר.
אבל, זה לא באמת חשוב מה שבאמת חשוב הוא מה קרה לי פה מאז שנחנתתי....

יום חמישי בבוקר
דניאל שותפי למסע קיבל הצעה מפתה, להופיע מול 4000 אנשים ועיתונות בפסטיבל למען ילדים עניים בפריז
הוא היצטרף לקרקס שכלל 2 הולכים על קביים, יורק אש, ו4 בנות ודניאל שביצעו תרגילים באקרובטיקה אווירית על חבל, טישו, טרפז וחישוק.
הכל בוצע על במה מוגבהת בעלת גלגלים ומוסיקה שהתאימה לקטע.
בנוסף היו דמויות שטח נגני תיזמורת ליצנים ואקרובטים נוספים.
אני טיילתי לי בין הדוכנים הישתעשתי עם הליצנים וצילמתי המון המון תמונות.

אהה וגם הבנתי שאני לא ממש מבינה צרפתית!
אבל מיסתדרים.
בסוף היום היגענו לאוהל קרקס בוא אנחנו ישנים עייפים אח מרוצים, מוכנים ומזומנים לעבוד על הקטע ליצנות שאיתו אנחנו הולכים להופיע.

יום שישי
היה יום מפרך וקשה.
הייתה לו התחלה מבטיחה, אכלנו ארוחת בוקר שכללה לחם עם ריבת תותי עץ
וחזרה גנרלית על הקטע ליצנות.
אח"כ יצאנו בתלבושות לקרוע את פריז.
כבר ברכבת היתחלנו לשחק בינינו ועם העוברים ושבים. מדהים לדעת כמה אנשים רוצים את התשומת לב הזו, כמובן שיש אנשים שמעדיפים את השקט הנפשי שלהם על פני ההיתקרצצות של איזה ליצן שרוצה כסף :)
אומרים תודה ועוברים הלאה.
חיפשנו מקום אמיתי להופיע, בלי משטרה ומצאנו, ואז גיליתי שנעלם לי חלק מהאיפור ליצן שלי וכולי היתבאסתי אז דניאל הופיע ואני שלחתי לו "אנרגיות חיוביות" בצד.

בערב חיפשנו בית חב"ד והוזמנו לבית כנסת ע"י אחד המיתפללים אבל הרב לא היסכים מבקרים ביום שישי גם לא ישראלים שיושבים ליד השרותים בבית הכנסת שלו לבושים בבגדי ליצן וגירש אותנו... באמת גירש...
אני יודעת שלא לבשנו את בגדי השבת הכי יפים שלנו ואני יודעת שהיה יום שישי אבל באמת לא נעים להיות מגורש מבית כנסת שהוזמנת אליו ונאמר לך שזה בסדר להיכנס להחליף בגדים!!!
אז עכשיו אני יודעת ,אומנם הדת היהודית מקבלת אורחים אבל לא בצרפת, לא בבית הכנסת הזה ובטח ובטח לא אורחים בבגדי ליצן עם בלון ביד.

יום שבת
אסטריקס- חובה בכל טיול בצרפת....
רכבות הרים, מים, דמויות שטח והמון אווירה טובה
קצת שיחרור קיטור.

המשך יבוא .....

נ.ב
אני מקווה שסוף סוף אני אופיע!

פריז עיר האורות

חברה הגעתי לפריז אתמול ב23:00 זה היה קשה זה דחוס זה היה בצ'רטר שאיחר בשעתיים אבל היגעתי ואני כבר עכשיו סופגת אווירת תיאטרון.
אני ישנה בקרוון של בחורה שעובדת בקרקס באוניברסיטת נונטר.
יש כאן 3 אוהלי קרקס ענקים אחדאדןם אחד כחול ואחד פסים אדום לבן כמו שאני מכירה מילדותי.
יש כאן טרפז בגובהה של איזה 5-7 מטר והדבר הכי יפה זה קרון של רכבת קרקס עם חלונות סורגים מויר ומעוטר ממש ממש יפה.

היום ה-19 באוגוסט הוא היום הראשון בשארית חיי ותחילת דרך חדשה.
דניאל, שותפי למסע הפריזאי מופיע היום על החבל שלו במופע שכולו התרמה לילדי צרפת העניים, טלויזיה וסקאוטרים של תיאטראות והמון המון אורחים מכלל צרפת והעולם (כמונו) יהיו שם.
אני אעלה תמונות ויעדכן בהמשך עד כאן...
תאחלו לי בהצלחה!

האודישן הראשון שלי

אני שחקנית, צעירה, חדשה, שעוד לא יודעת מה מחכה ומצפה לה.

והיתחלתי לגשש בעולם הזה השבוע הייתי בשני אודישנים, מדהים לגלות מה אתה צריך לגייס כדי לתת לאנשים לבחון את היכולות שלך אבל גם לגלות שכל מה שלמדת במשך שלוש שנים עובד לך מול העיניים וניסיתי לגייס כמה שיותר חוקים וטכניקות כדי לעבור את האודישן בשלום ולזרום עם בקשות הבמאי.

מונולוג אקספרסיבי או אימפרוביזיציה, מונולוג עם מילים או מונולוג בתנועה, רגשות...

כל מה שהבמאי מעלה על דעתו.

ואתה השחקן (או במקרה הזה, השחקנית) צריך לנחש לגשש להרגיש ולהוציא החוצה למה הבמאי היתכוון.

אודישן ראשון:

איחור של 10 דקות- לא מיתקבל על הדעת

אבל לפחות גיליתי ביפו שיש אזור אומנות שלם שמשכיר חללים (1:1)

אח, מה עושה שחקנית באמצע הרחוב כשהיא מגלה שמצד שמאל המספרים עולים ברחוב ומצד ימין שהם יורדים???

מתקשרת למפיקה ולה אין מושג היכן אני נימצאת.

אז רצתי לצד השני הגעתי לבנין, ניכנסתי שתיתי מים והיתחלתי... (קולות פסנתר ברקע)

משהו אקספרסיבי... בתיאטרון הכל הבעתי לא?

נו, ננסה: מונולוג עם מילים, של פירנדלו, הפך למונולוג של היתנשפויות וזעקות שבר ורצח של דמות נעלמת בחלל.

נו, זה אקספרסיבי מספיק?

לא היתקבלתי.. רק בשביל הרקורד היו לי שם עוד איזה 4 מונולוגים תנועתיים שונים ומשונים אבל, הבמאית רצתה משהו והמשהו הזה הוא כניראה לא אני.